Notes for Tal Arad: Tal Arad was born only daughter of Dovale (Kupervasser)Arad and Syliva Silberschatz, who had come to Urim as a Habonim Workshopper, fell in love and settled down in Kibbutz Urim. Tal studied in the Kibbutz school and then graduated from Eshel Hanasi High School. Her parents had divorced, but continued to live in the same place, until several years had passed. She did her army service in the IDF, based mostly at Soroka Hospital in Beersheva, the place where she was born. After finishing her service she went traveling, ending up in San Francisco where her mother, Sylvia, and the Silberschatz family lived. She worked and studied there for a few years, until Yosef came looking for her and they began life together. Tal Arad is a capable, well trained secretary and import-export person, who worked in Noam Urim Textile factory, then in Sonrel, while establishing the youngest Lamdan family, with Yosef and three beautiful children. Tal and Yosef, Tom, Guy and Maya, live in the Private-homes suburb of Kibbutz Mefalsim, in the Negev of Israel, not far from the Lamdan family/clan in Kibbutz Urim. (2004)
Tal works as the executive secretary in the Kolot Foundation, at Sapir College, in Shaar Hanegev, Israel.
4/02/07 (at the cemetery)
To Tal , from Yosef……After the Shivah
Tal, my beloved, you gave me the beautiful gift of life.
You gave me Tom, Guy and Maya, full of life, sensitivity and much much life.
You taught us to look death straight in the eye and not to give up on life.
We, all of us, touched life, my sweet one, even when it was not easy for you.
You always gave us your touch in the morning, your love at noon, and your stories well into the night.
We learned from you that life is a precious thing, even when it is short, and that we should enjoy the togetherness of family.
To you, Tom, Guy and Maya, you will receive from me what I gave your Ema, and all that Ema gave me, Love, Sensitivity, Security and above all, Life.
Life has not passed by you. You held on to it always, in complete control, all the way.
Tom, Guy and Maya, we will continue just as Ema wanted, as Ema showed us how, together, with much hugging and kissing and touching.
Thank you, beloved Ema, who promised me that you will watch over us from on high.
Rest, my beloved Tal. We love you. Yosef
טל זכרה לברכה 28 01 2007-01-27
טל ארד למדן, היית לנו בת - כלה של צעיר בנינו, יוסף, ובהחלט בת נוספת למשפחה.
מץ קיבל אותך ישר ללבו ונתן לך זכות בלעדית לשטוף את הכלים בביתנו וגם להגיד לו דוגרי כל מה שרצית לאומר ואחרים לא העיזו! באהבה רבה עטפנו אותך ואת קיבלת מלוא החופן אחים ואחיות אוהבים ומחבקים, משפחה גדולה מסביבך שלא היה לך קודם.
הילדים שלך גדלו במעגל מקיף של בני דודים פעילים ואוהדים. מסיבות וסעודות ואירועים אין ספור של "יחד" מלאו את אלבומי המשפחה ואת לב כולנו בזכרונות שלא ימחקו בקלות. צילומים וסרטים ווידיאו יעזרו לנו להיזכר ב "כיף" של משפחה גדולה.
בעיקר היית אשת איש ואם לשלושה ילדים נהדרים, תום, גיא ומאיה. איך נוכל למלא את מקומך בשבילם עדיין לא יודעים, אבל דבר אחד ברור ובטוח: שאנחנו כולנו - למדנים, מלכיורים, יהודים....... נהיה פה בשבילך, בשבילם , בשביל יוסף.
מאיה אמרה לאחר ששמעו הילדים מאבא יוסף שלא יראו את אמא יותר: "לפחות לא נצטרך בית יתומים כי יש לנו משפחה כל כך גדולה!" מפי הטף ישר לאוזנינו!
טל, כבשת את לב כל המשפחה, מבוגרים וילדים גם יחד.....אהבה הדדית הלכה וצמחה עם השנים.......אנחנו כואבים ודואבים צער עמוק על החיים הצעירים הטובים שנקטעו. היה קצר מדי, ואי אפשר לשנות את הגזרה הנוראה שהביאה המחלה הארורה. נלחמת בגבורה, יוסף לצדך כל הדרך......נסית את כל האופציות שיכולת לגלות.......אנחנו שלחנו תפילות רבות, בשבתות ב"מי שברך" ובכל יום ולילה.....ואמנם לא נענו תפילותינו. הסרטן האיום לקח אותך מאתנו, ממשפחתך האישית היפה וממשפחתך המורחבת. רק בסוף הלכת לדרכך האחרונה בשלווה, ללא כאבים, וידעת שאנחנו מבטיחים למלא את החוזה שנשמור על הילדים שלך.
כאן ליד אב המשפחה, מץ למדן, בצער עמוק ובאהבה גדולה, אנחנו מברכים אותך ש"תהא מנוחתך עדן". שם הוא מחכה לך........ אוהבת. יונינה וכל המשפחה
טל ארד למדן
בת דוב וסילביה ארד נולדה ב 6 בנובמבר 1967 ג' 5728 נפטרה ב 27 בינואר 2007 ט' באדר 5767
אל תדאגי ילדה הכל יהיה בסדר תפילותיך מתקבלות שם במרומים אלוהים לא משיב ריקם דמעותיה של בת המלך שבוקעות את כל הרקיעים
יוסף תום גיא מאיה למדן
חודש ראשון ללא טל 27 פברואר 2007
עצוב לנו -
טל ארד למדן איננה כבר חודש ימים.
אנחנו לומדים להמשיך, וממשיכים בלעדי ה"טל" שב"יוספטל".
הילדים, תום, גיא ומאיה, מתפקדים בבית הספר, בפעילויות ספורט וחברה,
במשפחה ובשכונה, עם חברים טובים ובני דודים אוהבים רבים.
יוסף יוסיף להיות יוסף, חרוץ ונחרץ ומסור בדרכו,
דואג ומטפל בכל האהובים היקרים של יוספטל.
נמשך הקשר האוהד עם משפחת ראב, המברכת אותנו כל הדרך.
סילביה. אמה של טל. עונה לשאלות וממלאת את התפקידים הרבים
עם שלושת הנכדים, באומץ ובמסירות דואגת בבית ובקשר עם הסביבה.
זמן להתאבל בא במשך העשייה המרובה, הטרחה והפעילות.
אנחנו, המשפחה העוטפת ממרחק קצר, ממשיכים לאהוב ולאהוד כמיטב יכולתנו.
טל איננה והיא חסרה לנו מאד.
הזמן יעשה את שלו, אבל לא נשכח את אהובתנו, טל, האישה הצעירה והנפלאה.
אין, אין, אין להחזיר ולהשיב לחיים. נוכל רק להחיות אותה בזיכרוננו.
נזכור את טל בצאצאים היפים ובבית החם של משפחה שהקימה עם יוסף.
נזכור אותה בפרחים המציצים מן האדמה, כל שנה בעונה הזאת שטל נלקחה מאיתנו.
הטל היורד עלינו בלילות נראה לנו בבוקר והיא מחייה את העולם.
Tal Arad (b. November 06, 1967, d. January 27, 2007)
Notes for Tal Arad: